התקשרו אלי ואשמח לייעץ, פטר   054-9988948

נגינה על פסנתר – מדוע כדאי ללמוד?

לימודי נגינה בפסנתר כרוכים בעלויות גבוהות ובהשקעה גדולה של ההורים והתלמיד. אז למה בעצם ללמוד נגינה בפסנתר (וכן, דווקא פסנתר)?

מאמר זה כתבתי ביחד עם בתי שהינה אחות אקדמית ותלמידת פסנתר לשעבר. אני העלתי על הכתב את כל היתרונות שמצאתי בלימודי הנגינה הן מנסויוני האישי כמוסיקאי, והן מהיותי מורה נגינה מעל ל-30 שנה. וממנה בקשתי למצוא מאמרים אקדמאיים עדכניים שיוכיחו מחקרית את החשיבות והתועלת שבלימודי הנגינה בפסנתר

למה ללמוד לנגן על פסנתר? בקצרה!

  • לימודי פסנתר בגילאים הצעירים עוזרים בתחום המילולי.
  • לימודי פסנתר עוזרים לילדים להבין מתמטיקה ומקצועות מדעיים טוב יותר.
  • לימודי פסנתר משפרים משמעותית את רמת האינטיליגנציה (IQ)
  • לימודי פסנתר עוזרים בהעלאת הבטחון העצמי בילדים.
  • לימודי פסנתר מפתחים את המוח ומשפרים את הקואורדינציה.
  • לימודי פסנתר בגילאים הצעירים עוזרים בתחום המילולי.

 לימוד נגינה בפסנתר משפר את יכולת ההבעה ומשפר את היקף אוצר המילים 

במחקר זה רצו לבדוק האם יש קשר בין לימוד נגינה בפסנתר ליכולת הבעה ולהיקף אוצר מילים. בכדי לבדוק סוגיה זו חילקו 103 תלמידים בכיתה ב' לשתי קבוצות. הקבוצה הראשונה מנתה 46 ילדים אשר למדו נגינה בפסנתר כשלוש שנים והקבוצה השניה כללה 57 ילדים שלא נחשפו לשיעורי נגינה כלשהם. שתי הקבוצות עברו שתי בדיקות בתוך מבחן Structure of Intellect) SOI) התוצאות חשפו כי אוצר המילים ויכולת ההבעה של קבוצה הראשונה היו ברמה גבוהה בהרבה מהקבוצה השניה (Joseph M. P., Camilo O, 2009).

נשמע מוזר הקשר שבין מוזיקה ושפה, נכון? אך למעשה מוסיקה היא בעצם שפה ולא סתם שפה, אלא שפה בינלאומית! היא מורכבת מ"אותיות" שהם התווים, ממשפטים, יש לה חוקיות, יש לה משמעות והיא אמצעי להעברת מסרים. ככל שהילד מתרגל מיומנויות שקשורות אליה, כגון: האזנה, זיכרון, ריכוז, ניבוי ההמשך, קריאה מהירה וכו, הוא גם משפר את יכולותיו בתחום המילולי וההבעתי.

לימודי פסנתר עוזרים לילדים להבין מתמטיקה ומקצועות מדעיים טוב יותר.

הבנה של מקצועות מדעיים ומתמטיקה קשורה במידה רבה ל"שְכִילָה פרופורציונלית" Proportional Reasoning)). שכילה פורפורציונלית הינה למעשה היכולת האנושית לשמר ולשלוט בדמות הנמצאת בראש, ללא הצורך לראות אותה באופן ממשי מול העיניים. יכולת זו מאפשרת להבין מושגים שמהווים מכשול ידוע בלימודי המתמטיקה והמדעים כגון שברים, יחסים, פרופורציה, זמן ומרחב.
במחקר זה רצו לבדוק יכולות של שכילה פרופורציונלית אצל שתי קבוצות. הקבוצה הראשונה קיבלה שעורים פרטיים במוסיקה שכללו שעורי פסנתר ושירה, והקבוצה השניה קיבלה שעורים פרטיים במחשב. בסוף תקופת הניסוי שערך חצי שנה בלבד, עברו הילדים סדרת מבחנים הבודקים יכולת של שכילה פורפורציונלית. המבחנים הראו כי בקבוצה שהשתתפה בשעורי המוסיקה, היכולות היו גבוהות ב-34% מהקבוצה שהשתתפה בשעורי מחשב. (Neurological Research,1997)
לאלו שעדיין מתקשים להאמין בקשר ההדוק שבין מתמטיקה לשעורי מוסיקה, צטטתי את המדען הדגול, זוכה פרס הנובל לפיזיקה – אלברט אינשטיין, אשר למד נגינה כבר מגיל 6 והיה לנגן חובב אשר אהב במיוחד לנגן סונטות של מוצרט ובטהובן.
Albert Einstein: "It (the theory of relativity) occurred to me by intuition, and music was the driving force behind that intuition. My discovery was the result of musical perception."
תווי נגינה

ובתרגום חופשי: עליתי על זה (על תורת היחסות) מתוך אינטואיציה, והמוסיקה הייתה הכוח המניע שמאחורי האינטואיציה. הגילוי שלי היה תוצאה ישירה של תפיסה מוסיקלית"

לי, באופן אישי, זה נראה מאוד ברור הקשר שבין הבנת יחסים ופרופורציה לבין לימודי מוסיקה. כמורה ותיק למוסיקה המלווה תלמידים החל מלימוד היסודות ועד לנגינת רסיטלים, אני רואה את השיפור ביכולות אלו ממש לנגד עיניי. כבר מהשעורים הראשונים כשהילדים בגילאי 6-8, הם נדרשים ללמוד תוים ומקצב ולדעת מושגים כגון חצי, רבע, שתי שמיניות וכן הלאה. הם צריכים לדעת שחצי שווה לשני רבעים ולארבע שמיניות. הם מתמודדים עם שברים ויחסים ברמה הגבוהה בהרבה בד"כ מבני גילם. בהתחלה כמובן יש קושי והתלמידים לעיתים רבות נזקקים לעזרתי ולעזרת מטרונום בתרגום התווים למקצב, אך בהמשך הם כבר עושים זאת לבד ומצליחים להתמודד עם קטעי נגינה קשים ומסובכים.

לימודי פסנתר משפרים משמעותית את רמת האינטיליגנציה (IQ)

מחקרים רבים הצביעו על הקשר שבין לימודי מוסיקה ושיפור ברמת האינטיליגנציה אך הם לא הצליחו להוכיח את הסיבתיות. כלומר, הם לא יכלו להגיד באופן חד משמעי שהשיפור ברמת האינטיליגנציה נבע באופן ישיר מלימודי המוסיקה, ולא נבע מגורמים מתערבים אחרים עד לניסוי זה.
כדי לקבוע מה ההשפעה של פסנתר ולימודי מוסיקה על האינטיליגנציה לקחו קבוצה של עשרה זוגות תאומים זהים בגילאי טרום בית ספר (3-7) וערכו עליהם ניסוי. במהלכו, רק אחד מכל זוג תאומים קיבל שעורי נגינה בפסנתר פעמיים בשבוע באורך 45 דקות כ"א למשך 7 חודשים בעוד שהשני לא קיבל שעורי נגינה כלל. מיותר לציין שכל שאר המשתנים הם כמעט זהים, המטען הגנטי זהה, ההורים אותם הורים והסביבה אותה סביבה ולכן המשתנים המתערבים הם אפסיים ביותר.
בתום תקופת הניסוי נבדקו התאומים במבחן אינטיליגנצה ע"ש Wechsler, תוצאות המבחן הראו שאותם תאומים שקיבלו שעורי נגינה שיפרו משמעותית את המדדים בתחום המילולי, כמו כן ניכר היה שיפור מובהק באינטיליגנציה. מבחני משנה שגם הראו שיפור משמעותי היו בנושאי חשבון, מידע ומבוכים. לעומת זאת, קבוצת התאומים שלא קיבלה שעורי פסנתר לא הראתה שיפור משמעותי. המחקר הזה מראה כי הדרכה מוסיקלית דרך שעורים פרטיים בפסנתר מעלה את רמת האינטיליגנציה גם בתחומים שאינם קשורים למוסיקה. (2002,Nering M.E.)

לימודי פסנתר עוזרים בהעלאת הביטחון העצמי בילדים.

באחד מהמחקרים שבדקו את הקשר שבין נגינה בפסנתר לרמת בטחון עצמי לקחו 117 ילדים בכיתה ד' מאותו מצב סוציו-אקונומי. ילדים אלו לא השתתפו מעולם בשיעורי מוסיקה ומעולם לא היה להם פסנתר בבית. חילקו את הילדים לשתי קבוצות. בקבוצה הראשונה שמנתה 63 ילדים, קיבלו הילדים פסנתר אקוסטי לביתם ללא עלות ועברו שעורי פסנתר פעם בשבוע עם מורה לפסנתר במשך שלוש שנים. לעומת זאת, הקבוצה השניה לא קיבלת הדרכה מוסיקלית כלל. במבחנים שנערכו על הנבדקים לפני ואחרי שיעורי הנגינה, נמצא כי הנגינה בפסנתר השפיעה באופן חיובי על רמת הבטחון העצמי בקבוצה שעברה שעורי נגינה בפסנתר (Eugenia C. G., 2004).
אבל בעצם מה הקשר בין נגינה בפסנתר לבטחון עצמי?
נגינה בפסנתר דורשת התמדה, השקעה ועבודה קשה מצד הילד, היא גורמת פעמים רבות לתסכול ולכעס. אבל בסופו של דבר כאשר הילד מצליח לנגן קטע בצורה יפה אל מול ההורים, המורה או קהל במופע סוף שנה וזוכה לתגובות חיוביות, מחמאות ואפילו כפיים, אין לתאר את מידת הגאווה שלו בעצמו והאושר שהוא מרגיש באותם רגעים שמעלים את הבטחון שלו בעצמו וביכולות שלו. הוא מבין שהוא מסוגל להשיג את המטרות שהוא מציב לעצמו ושבעצם ההתמדה משתלמת. כלומר, עם הזמן, מצד אחד הילד לומד להעריך את עצמו ואת היכולות שלו, ומצד שני הוא נהיה רעב לפידבק חיובי. הוא יודע שרק השקעה והתמדה יובילו לתוצאות, לכן הוא הופך לסבלני יותר כאשר הוא ניגש למשימה והלימוד הופך למתסכל פחות ופחות כי הוא יודע שהוא מסוגל להשיג את המטרות שהוצבו בפניו. כך הוא לומד באופן כללי להתמודד עם אתגרים בצורה נכונה ובריאה.

לימודי פסנתר מפתחים את המוח ומשפרים את הקואורדינציה.

מחקרים הוכיחו כי נגינה בפסנתר דורשת רמה גבוהה של קורדינציה עקב הצורך בהפגנת מיומנויות של שליטה מדויקת בכל אחת מהידיים בנפרד והדרישה לתת יצוג נפרד לכל אצבע ואצבע. מיומנות זו אינה מולדת אלא נרכשת ומתפתחת עם השנים ורמתה נקבעת עפ"י מידת התרגול. התרגול לשיפור הקואורדינציה גורם לשינויים במבנה המוח בכך שגורם עם הזמן לחלקים המוטוריים במוח להתרחב. קורדינציה ברמה גבוהה מאפשרת לפסנתרן להסיט את תשומת ליבו מהפן הטכני גרידא ונותנת לו את היכולת להרגיש, לחשוב ובעצם להפיק ביצוע ברמה גבוהה (Krings T., at all, 1999)
כשאני מדבר על קואורדינציה, אני תמיד נזכר במשפט שאמר המלחין והנגן הדגול יוהן סבסטיאן באך:
J.S.Bach: "It's easy to play ay musical instrument: all you have to do is to touch the right key at the right time and the instrument will play itself."
תווי נגינה

ובתרגום חופשי: זה קל לנגן בכל כלי נגינה: כל מה שאתה צריך לעשות זה לגעת בקליד הנכון בזמן הנכון והכלי ינגן מעצמו.
אך לא לכולם זה כ"כ קל… תלמיד בתחילת דרכו, מנגן בהיסוס רב ולאט מאוד. הוא מתסכל על התוים, מעביר את המבט לכלי הנגינה, ממקם את האצבעות במקומות הנכונים, ורק אז אוזר אומץ ומפיק צליל. בהמשך, אודות לאימונים רבים והשקעה, מיומנותו גוברת ולאט לאט נעלם הצורך לוודא את מיקום האצבעות, מספיק לתלמיד להביט בתווים בכדי שהאצבעות יתמקמו "מעצמן". וזהו בעצם השלב בו באמת מתחילים להנות מהנגינה, כי קואורדינציה גבוהה מאפשרת לתלמיד להתייחס למנגינה, להביע את עצמו, להופיע ואפילו ללוות את עצמו בשירה.

אולי יעניין אתכם לקרוא כתבה שפורסמה ב-YNET על מחוננים ונגינה בפסנתר
לקריאת הכתבה

פוסטים קשורים

Top
dana